הערות והצעות כלליות ליום הפגישה עם קב"ן או פסיכיאטר
הצעיר יכול להגיע לבדיקת הפסיכיאטר עם מלווה אחד, וכך גם בכל הצו הראשון של תוכנית תתקדמו.
ההמתנה לתורכם עלולה להיות ארוכה. כדאי להכין את ילדכם שיצטרך לחכות כמה שעות לתורו, להביא סנדוויצ'ים, שתיה ותעסוקה (תשבצים, מוסיקה, ספר, טלפון נייד...:)).
כדאי למסור לחיילים שמקבלים אתכם לפסיכיאטר, מסמכים נוספים שלא נכללו בפנייה ששלחתם ושתרצו שהפסיכיאטר יקרא. אם תמסרו להם כבר כשתגיעו, הם יעבירו אליו והוא יקרא אותם עוד לפני הפגישה.
כדאי לברר את שם הפסיכיאטר ולרשום לכם אותו. גם אם לא תכנסו לפגישה - אפשר לשאול את הרופא או את החיילים בקבלה לפני/אחרי.
האם הורים ייכנסו לפגישה, והאם מהתחלה או לאחר השיחה עם הילד?
הורים דיווחו שנכנסו בסוף הפגישה ביוזמתם או שהפסיכיאטר ביקש לשוחח איתם לאחר השיחה עם הצעיר כדי לוודא האם הצעיר ואתם מעוניינים בגיוס ומבינים מה כרוך בכך. הורים אחרים דיווחו שנכנסו עם ילדם מתחילת הפגישה ונכחו בפגישה והפסיכיאטרים אפשרו זאת.
בקבוצה נשמעו דעות ושיקולים לכאן ולכאן לגבי כניסת ההורה לקבוצה, והוצע לשקול מראש אם להיכנס יחד עם ילדכם לפגישה עם הפסיכיאטר: חלק מההורים חשבו שלא נכון להיכנס עם ילדם לחדר הפסיכיאטר, והביעו חשש שהדבר יפורש שהצעיר אינו עצמאי וכן שהנוכחות שלהם בחדר תלחיץ את הצעיר. הורים אחרים חשבו שנכון להיכנס לאור סיפורי פגישות לא טובות עם חלק מהפסיכיאטרים. הורים אלה חשבו שעצם נוכחותם תגרום לפסיכיאטר להתנהל בצורה הוגנת יותר בשיחה, ושנכון להיכנס כדי שיוכלו להתערב אם הפסיכיאטר לא ישאל כלל שאלות לבדיקת התאמת המועמד לשירות, או יפחיד וינסה לשכנע את הילד לעבור למסלול התנדבות.
ככל שתחליטו להיכנס לשיחה וייאמר לכם שאי אפשר, תוכלו לומר שלהורים אחרים ניתנה האפשרות להיכנס ואתם מבקשים לנהוג בכם אותו דבר, ושאינכם מתכוונים להפריע לשיחה עם הצעיר.
חלק מההורים משתפים בחוויה טובה מהשיחה עם הפסיכיאטר, ומספרים ששאל את ילדם שאלות ענייניות על תפקודו ועל רצונו בשירות מלא. אחרים סיפרו שהפסיכיאטר לא שאל את הילד כל שאלות על תפקודו, ובעיקר לחץ עליו לבחור במסלול התנדבות, תוך שהוא מציג יתרונות למסלול זה על פני תתקדמו באופן לא נכון, או טוען שהתכנית תתקדמו נכשלה, או שמי שהיתה לו סייעת בתיכון או אינו נוסע עדיין בתחבורה ציבורית אינו כשיר לשירות בצה"ל, או טוען שמי שמקבל קצבת ביטוח לאומי אינו מתאים לשירות. לכל אלה יש תשובות שכדאי להכיר מראש.
אם תנכחו בשיחת הפסיכיאטר או תצטרפו בסוף, להלן הצעות להתערבות/אי התערבות בשיחה:
בשלב השאלות של הפסיכיאטר על תפקוד, עצמאות והתנהגות - נראה שכדאי לצמצם את התערבותכם ולאפשר לילדכם להשיב לבד במידת האפשר, כדי לא לסתור את עצמאות ילדכם ושהפסיכיאטר לא יחשוב שאתם מייפים את התמונה ואומרים מה שהוא רוצה לשמוע ומונעים ממנו את האמת ישירות מהצעיר. אם יש משהו דרמטי לתקן/להוסיף, תשקלו להוסיף בצורה עדינה ולא דומיננטית, עדיף לזכור לסוף השיחה, כדי לא להשתלט לילדכם על השיחה בחלק הזה. עוד אפשרות היא לשאול את הפסיכיאטר בסוף הפגישה איך התרשם מילדכם ואם נותר משהו שירצה לברר ואז להשלים ולהוסיף.
מוצע שתכינו לכם בראש/בכתב מיקוד נקודות לגבי תפקוד ילדכם, כדי שתוכלו להגיד בשלוף אם הפסיכיאטר ישדר לכם שהוא חושב שילדכם לא מתאים לשירות, או אם הפסיכיאטר לא שאל מספיק ואתם רוצים להשלים את התמונה בניסיון לשכנע בתום השיחה שלו עם ילדכם. הכוונה היא לנקודות מרכזיות הבאות: כישורי ילדכם ותחומי הענין (לימודים לבגרות, תלמיד שקדן ורציני, במה מצטיין, איזה חוגים או דברים שאוהב לעסוק בהם בזמן הפנוי); עצמאות ילדכם (עצמאות בהתנהלות יומיומית ובמה מסתדר לבד - ניידות בתחבורה ציבורית, חשבון בנק ועצמאות בהתנהלות כספית, חוגים, בישול, סידור בבית וכו'); התנהגות ילדכם (לציין אם אין קשיי התנהגות, מקבל סמכות וצייתן, נעים ומסתדר עם כולם וכדומה); מצבו הנפשי (לציין אם אין בעיות נפשיות, ואם יש - לגדר את זה מבחינת היקף ועוצמה, ואם מקבל תרופה - לציין אם זה מייצב ומאזן אותו, ואם הוא נוטל אותה כבר הרבה זמן ולוקח בעצמו בהתמדה, בעצמו בלי תזכורת ובלי מחלוקת)
כדאי לשקול להתערב אם הפסיכיאטר ילחץ על ילדכם לגבי מסלול התנדבות, יפחיד אותו לגבי השירות בתתקדמו, ויציג לו יתרונות במסלול ההתנדבות בצורה מטעה. האידאלי הוא להכין את ילדכם לענות בעצמו על נקודות אלה, אבל אם יהיה צורך - תשקלו להתערב בעצמכם.
כך למשל, אם יפחיד את ילדכם שיתעללו בו בשירות, שלא יוכל ליצור קשר עם ההורים משך זמן רב, שיצטרך להחזיק נשק מסוכן ומפחיד - אפשר לומר לו שזה לא נכון לגבי התוכנית תתקדמו, אם זה בכלל נכון לגבי השירות בצה"ל בכלל. לא אמורה להיות התעללות בצבא, וכמובן שחיילים יכולים ליצור קשר עם הוריהם, ובפרט בתוכנית תתקדמו לא יתעלמו מצורך כזה. למעשה כחלק מההתאמות ניתנת אפשרות לצאת בטירונות הביתה על בסיס יומי, אם כי הצוות מעודד להישאר לישון ואכן רוב מכריע של החיילים נשאר. ולגבי נשק - אם אמנם זה יפחיד את ילדכם, אז במקרים המתאימים יש פטור מנשק, והמטווח בטירונות של תתקדמו מתקיים בהדרכה וליווי וגם הוא אינו חובה.
אם הפסיכיאטר יאמר שמועמד שנעזר בסייעת בתיכון לא מתאים לשרת בצה"ל - מוצע שתתייחסו למידת התלות בסייעת והיקף התיווך שעשתה לשילוב הילד בתיכון, וכן לעצמאות הילד בכלל בהתניידות, בעבודה, בחשבון בנק וכו'.
אם הפסיכיאטר יציג באופן מטעה עדיפות למסלול ההתנדבות וינסה לשכנע את ילדכם לבחור בו:
אפשר לומר לו שלא ברור למה הוא מציג את מסלול ההתנדבות למי שבא לבקש ביטול הפטור, כלומר כבר החליט שאינו רוצה להתנדב אלא מעוניין בשירות חובה מלא כמו כולם, ובפרט אם הוא (הפסיכיאטר) מתרשם ואומר שילדכם מתאים לשירות.
אפשר לומר לו באופן כללי שתוכנית תתקדמו מאפשרת טירונות ושירות רגילים עם התאמות, אפשרות שיבוץ ביותר תפקידים תוך אפשרות להשתתף בקורסי ההכשרה, וליווי שוטף, והכל בשוויון, כמו כל החיילים. מסלול ההתנדבות כבודו במקומו מונח ויש לנו כבוד רב למי שמשרת בו, אבל הבן שלנו' רוצה שירות רגיל ככל החיילים.
למצג שמסלול ההתנדבות מאפשר יותר תמיכה - אפשר להסביר לו שהתמיכה בתוכנית תתקדמו משמעותית בהרבה, נעשית על-ידי חונכות שילוב מיוחד שהוכשרו לכך ומקבלות ליווי של אנשי מקצוע מומחים באוטיזם, ושתדירות התמיכה והליווי גבוהה בהרבה מאשר בעמותות.
למצג שההתנדבות תאפשר יותר תפקידים - להסביר שהתוכנית תתקדמו מאפשרת יותר תפקידים מאשר במסלול ההתנדבות, ומאפשרת השתתפות בקורסי הכשרה - דבר שאינו אפשרי במרבית עמותות ההתנדבות, למעט רואים רחוק שמאפשרת רק שלושה קורסים וזאת בתשלום (16,000 ₪ מתוכם מי שמוכר בביטוח לאומי יוכל לקבל חזרה 12,000).