מדיניות אגף כוח-אדם לצעירים עם אוטיזם
דרור (שם בדוי) בן 17, תלמיד בי"ב, אובחן על הספקטרום בתפקוד גבוה בגיל 12. עד האבחון למד בכיתה רגילה עם 35 תלמידים, היה תלמיד גרוע עם הרבה מאד בעיות התנהגות. לאחר האבחון העברנו אותו בית ספר והתחיל ללמוד בכיתת תקשורת בבית ספר תיכון רגיל בתל אביב.
כיום משולב בכיתה רגילה ברב המקצועות, ניגש לבגרות, תלמיד מצוין ללא בעיות התנהגותיות, נער מחונן, רב כישורים ומלא בחוש הומור ומוטיבציה. מאד רוצה להיות אחד מהחברה וקצת לא מוצא את עצמו מבחינה חברתית. מתנשא על התלמידים מהכיתה הקטנה ונחשב לפריק מוזר בכיתה הגדולה.
דרור מתעניין מאד בהיסטוריה ובמלחמות ישראל ומהרגע ששמענו על 'תתקדמו' היה ברור לו שהוא יתגייס כמו כולם, ישרת ואף יצא לקצונה.
בתור ההורים של דרור היינו בטוחים שבמסגרת תתקדמו ימצא את קבוצת השווים וסוף כל סוף יפגוש נערים כמוהו, עצמאים, חכמים ואלופים.
לו רק הייתם שומעים את צרחות השימחה של דרור כאשר קיבל תאריך לצו הראשון, התכונן טיפה על המבחן הצורני דרך האתר של מיטב, ניגש לבד כמו גדול, עשה את המבחן, אמר שהיה לו קל, ענה על כל השאלות והחליט לוותר על השאלה האחרונה כי נמאס לו לשבת (ADHD).
אח"כ ראיון ובדיקת רופא, היינו ממש גאים בו, אמר שהכול היה מסודר ומתוקתק. הכנו אותו לפני שכנראה ימששו לו את האשכים, אבל אמר שאם זה יהיה רופא ולא רופאה אז אין לו בעיה, אכן היה רופא והעניין עבר בשלום.
כעבור מספר ימים הופיעו התוצאות באתר מתגייסים.
דפ"ר: 80
פרופיל גופני: 72 (ירד בגלל משקפיים)
עברית: 8
התאמה גבוהה מאד לקצונה
לאחר כשבוע קיבלנו הביתה תאריך גיוס במאי 2025
האמת שקצת נלחצנו.. אולי הוא בעצם עשה צו ראשון רגיל לא מותאם ולא קלטו שהוא לתוכנית תתקדמו. פחדנו שעוד יגייסו אותו לסיירת גולני (למרות ששלחנו באתר מתגייסים את האבחון + המלצות מהפסיכולוגית, דו"ח תפקודי מהמורה ומכתב הורים מרגש).
כתבתי למוקד תתקדמו וחזרו אלי ואכן נרגענו, דרור רשום לתתקדמו.
שאלתי את הבחורה שדברה איתי האם יש סיכוי שהפסיכיאטר ייתן פרופיל 21, היא אמרה לי שתמיד יש סיכוי אבל אם נתונים כאלה הסיכוי לא גדול ושיהיה בסדר.
את הפגישה עם הפסיכיאטר קבעו למועד אחר, לצערנו נאלצנו לדחות אותה כי בתאריך שנקבע טסנו בדיוק לחופשה בחו"ל שתוכננה ממזמן.
עברו מספר חודשים ולא קבלנו תאריך לפסיכיאטר, התקשרתי לברר ואמרו שיש עומס וייקח זמן.
ב 6.11.23 דרור קיבל טלפון ממיטב ושאלו אם יוכל להגיע מחר בבוקר לפגישה עם פסיכיאטר. דרור אמר שברור ולמחרת התייצב במדור ברה"ן, הרגיש שהכוכבים בצד שלו כי בדיוק באותו היום חגג יום הולדת 17.
טעות מספר אחת: היינו כל כך בטוחים שיעבור בהצלחה. דרור רהוט, עצמאי, מגיע לראיון אחרי הצלחה בצו הראשון, כך שלא עשינו יותר מידי סימולציות כפי שמופיעות בספר תתקדמו, רק הדרכנו אותו לעוף על עצמו וזהו.
טעות מספר שתיים: דרור הלך לבד כמו שהגיע לבדו בצו הראשון. חשבנו שזה יראה על עצמאות ובגרות. אז חשבנו.
טעות מספר שלוש: לא שלחנו איתו שום המלצות ומסמכים חדשים, כי חשבנו שהכול מופיע בתיק / אתר מתגייסים.
הפסיכיאטר שאל את דרור האם הוא לוקח תרופות ודרור ישר אמר שלוקח ריספרדל ושהוא בתהליך של ירידה מהתרופה
כי הרופא טוען שאין לו יותר צורך בתרופה,
אבל התחיל שבוע שעבר לקחת ציפרלקס בגלל OCD.
הפסיכיאטר בתגובה ישר אמר חמוד לא מתאים לך תתקדמו, "דרור אני רוצה לשמור עליך תאמין לי, אני משחרר אותך מהצבא על פרופיל 21".
דרור התחיל להתחנן, מה פתאום אני רוצה להתגייס כמו כולם, יש לי דפ"ר 80, אני עצמאי, נסעתי לבד לחו"ל עם מחנה קיץ, אני חכם, אני בחור ממושמע, התחיל לירות את כל הסימולציות בלי לנשום, הפסיכיאטר הורה לדרור לצאת מהחדר ולהירגע, אמר לו שהוא יכול להתנדב דרך עמותות, תתקדמו זה לא בשבילו.
דרור חזר הביתה בוכה, המום, עם תחושת עלבון עמוקה. היינו בשוק, הבטחתי לו שאני יעשה הכול ושאנחנו לא מוותרים והוא ילך לתתקדמו. אנחנו נילחם עד הסוף. הסברתי לו שהפסיכיאטר לא רוצה לשמור עליו, הוא רוצה לשמור על עצמו! הוא מפחד לקחת אחריות וכאשר דלת נסגרת אנחנו נכנס דרך החלון!
בחלוקה המשפחתית אני האמא הלוחמת בבירוקרטיות, צדק ושוויון ואבא של דרור הוא הלב, הרגש והחבר הכי טוב שלו, אז בלילה נקרע לי הלב ששמעתי את דרור בוכה לאבא שלו שנמאס לו להיות דפוק ולמה הוא אוטיסט, למה למה למה אני לא כמו כולם??
אני מחליטה להילחם, למרות שמתקיימת מלחמה אמיתית בחוץ וכולם מבואסים ועסוקים.
אני עושה את הפעולות הבאות:
כותבת לאודי בפייסבוק שנתן לי עצות טובות וקצת נוזף בי למה שלחתי אותו לבד.
מדברת עם הפסיכולוגית שמלווה את דרור מאז האבחון (היחידה שהצליחה לאבחן אחרי שנים שמיטב הפסיכולוגים והפסיכיאטרים טענו שאין מצב שהוא על הספקטרום, לא רואים עליו עלק).
הפסיכולוגית מכירה את דרור היטב על כל החוזקות והחולשות שלו ואני מבקשת ממנה מכתב המלצה. היא מפרטת שלדרור יש יכולות אינטלקטואליות גבוהות מאד, מוכשר מאד בציור וניחן בזיכרון פנומנלי ובעיקר שלדרור יש מוטיבציה גבוהה ביותר להשתלבות חברתית נורמטיבית והוא זקוק לסביבה קשובה בה חשוב כי יוכל להרגיש ולהיות חלק מקבוצת השווים.
בתתקדמו יהיו פתוחים בפניו אופציות שיאפשרו לו למצות את הפוטנציאל שבו הרבה יותר מעמותות ההתנדבות.
מתקשרת לפרופ' הפסיכאטר הנחשב (שאישר בעבר את האבחנה של הפסיכולוגית) ומספרת את מה שקרה, אומרת לו שאני חושבת שפסלו את דרור על ה OCD. למזלנו הפסיכיאטר מכיר את תתקדמו וחושב שזה מאד מתאים לו. כותב מכתב המלצה מציין שדרור לעולם לא היה במצב של מסוכנות לעצמו או לסביבתו ודרור הוא זה שיזם את פגישתם האחרונה כדי לדבר על ה OCD והם החליטו ביחד להתחיל טיפול תרופתי (ציפרלקס) רק בשביל איכות חיים טובה יותר ובאותה הזדמנות גם המליץ על לימודי נהיגה.
מתקשרת למורה של דרור ומעדכנת אותה. היא שולחת מכתב המלצה מעודכן. כותבת שדרור אומנם בכיתה קטנה אבל משולב בהמון מקצועות בכיתה רגילה ללא סייעת, ציינה שעושה 5 יחידות בגרות בקולנוע ובאנגלית ומצליח מאד בלימודים, שהוא חכם ואינטליגנטי בצורה יוצאת דופן וגם "חופר" לפעמים בצורה יוצאת דופן. בעיקר שמרגיש שלא מעוניינים להקשיב לו על נושאים כמו היסטוריה ואקטואליה, שדרור בקיא ואוהב במיוחד. שהוא עצמאי, מקבל סמכות ומתנהג לפי כללי בית הספר.
כותבת לתתקדמו ומספרת להם שדרור קיבל 21 למרות הנתונים הגבוהים והשיחה התנהלה בצורה לא הוגנת, בלי יכולת של דרור להגיב וישר נשלח להתנדב ואני לא מוכנה להתנהלות הזאת והולכת להפוך את העולם.
מתאפקת ממש לא להתקשר באמצע המלחמה לכל מיני אלופים, שרים וכתבים.
יובל, ראש תחום תתקדמו במיטב מצליחה לארגן לדרור ועדת ערעור לעוד כמה ימים (פגישה עם פסיכיאטר במדור ברה"ן) ומעדכנת שלא יתנו לי להיכנס.
מנסה לעשות עם דרור סימולציות אבל הוא בחוסר בטחון מוחלט ולא מאמין שיצליח.
הפעם כמובן שאני מגיעה ורק חושבת מה לעשות במידה ולא יתנו לי להיכנס, מעבירה בראש מונולוגים, תרחישים וסיטואציות ומקווה שיתנו לי להיכנס שלא אהפוך שם שולחן על מישהו בטעות.
חבורה של כ-30 צעירים מחכים בחדר המתנה, בחורים ובחורות 'נורמליים' שרק באו להתחנן לפסיכיאטר שישחרר אותם על 21. חוץ מדרור עוד שני בחורים גם הגיעו עם אמא ואבא שלהם, ישר רואים שהם מ'שלנו', שלושתם יושבים זקוף עם קלסר צמוד לירך, היה בחור אחד חמוד שנכנס, ואז כשהנער יצא מאושר האבא שואל את הבחור 64? הבחור אומר כן בגאווה. אז אמרתי שאני רוצה את אותו הפסיכיאטר שהעביר את הבחור החמוד, יש תקווה.
אכן קבלנו את אותו הפסיכיאטר. באתי להיכנס עם דרור הפסיכיאטר אמר לי לחכות כמה דק בחוץ ואז הוא יקרא,
אחרי רבע שעה אכן קראו לי, הפסיכיאטר אמר שהוא קרא בעיון את המכתבים ושוחח עם דרור והחליט לגייס אותו במסגרת תתקדמו עם פרופיל 45 וההחלטה הקודמת מבוטלת!
יצאנו מאושרים מתל השומר והלכנו לחגוג בבית קפה ואז דרור סיפר לי שעם הפסיכיאטר הראשון הוא פטפט יותר מידי על ה-OCD בתמימותו, הרגיש שפישל לגמרי ואחר כך הפסיכיאטר כבר זלזל כשאמר שהוא מתכנן להיות קצין, אולי במודיעין אולי בדובר צה"ל אולי קצין לוגיסטיקה.
עם הפסיכיאטר השני ששאל אותו על ה-OCD דרור ישר שלף את המכתב המלצה של הפרופסור ואמר תקרא מה שהוא אומר, הכול בשליטה, הוא כן לוקח אחריות עלי ובטוח שאני מתאים לתתקדמו.
וכששאלתי מה ענית למה אתה רוצה לעשות בצבא, דרור אמר בצ'ארם האופייני לו, בהומור ובחצי חיוך, אני אהיה הרמטכ"ל האוטיסט ה-1 (ואני אומרת שאין דבר העומד בפני הרצון ולמרות כל הקשיים הצפויים בדרך אנחנו ננצח ובעיקר נדרוש את ההתאמות הנכונות והסובלנות).
כל הכבוד והמון תודות לאודי ולכל העוסקים בתתקדמו, רק ככה העולם בכלל והצבא שלנו בפרט, יהיו טובים ומוצלחים יותר